עורך הדין הפונה נדרש מעת לעת לאימות תצהירים וייפויי כוח בחו"ל לצורך רישום זכויות לקוחותיו במקרקעין וביקש לדעת כיצד עליו לפעול נוכח הקשיים הקיימים בתיאום פגישות בקונסוליות ישראליות שונות בחו"ל בשל התפשטות נגיף הקורונה, והאם בנסיבות אלו באפשרותו להנחות את לקוחותיו לאמת חתימתם בפני נוטריון מקומי בתוספת חותמת אפוסטיל בארץ התושבות כאישור לאמיתות התצהיר וייפוי הכוח.
סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 מונה – לצד שופט, דיין וגורמים נוספים – את עורכי הדין כמי שרשאים לערוך תצהירים ולאמת את חתימת המצהיר. מדובר בסמכות חשובה ורגישה שהמחוקק ראה לנכון להעניק לעורכי דין לאור האמון שניתן בהם. אמון זה מחייב את עורכי הדין להקפיד על דרישות החוק ולהימנע ממצבים שעלולים לגרום להטעיה, כגון- אדם אחר החותם במקום המצהיר, אימות חתימה לפני שהמצהיר חותם ואימות חתימה כאשר המצהיר לא חותם בפני עורך הדין כמתחייב (ר' לעניין זה דברי בית המשפט העליון בעל"ע 19/81 אברהם ישי נ' לשכת עורכי הדין, פ"ד לו(3) 192 (1982), שם אושרה הרשעה משמעתית של עורך דין שאימת כי המצהיר חתם בפניו אך הוכח שהמצהיר לא שהה בארץ באותו תאריך).
נוכח משבר הקורונה קבעה ועדת האתיקה הארצית מנגנון אימות חתימה של עורך דין על גבי תצהיר בהיוועדות חזותית בישראל (החלטה את/39/20, שלאחרונה הוארך תוקפהּ לצמיתות), ואולם אין בכך כדי להתיר אימות תצהיר כשעורך הדין או המצהיר אינם נמצאים בישראל.
אשר על כן, אין באפשרותה של הוועדה להתיר אימות תצהיר שלא על-פי הדין ויש לפנות אל הרשות המוסמכת (לשכת רישום מקרקעין / מיסוי מקרקעין וכיו"ב) לקבלת הנחיה מנהלית מתאימה כיצד לפעול בנסיבות העניין. מובן כי בעניין בו עורך הדין משמש כונס נכסים מטעם בית המשפט, יש לפנות אל בית המשפט לקבלת הנחיה שיפוטית מתאימה.
באשר לאפשרות שימוש בנוטריון הובהר לעורך הדין הפונה כי הגורם המוסמך ליתן תשובות בקשר לתקפות תצהיר או ייפוי כוח המאומת על-ידי נוטריון מקומי (שלא בישראל) והכולל חותמת שניתנה בהתאם לאמנת האג לביטול הצורך בחקיקה למסמכי חוץ ציבוריים (אמנת האפוסטיל) הוא משרד החוץ של מדינת ישראל.
