לקראתך

פרשת וישלח פותחת בהכנות אותן עורך יעקב לקראת המפגש הטעון עם אחיו עשו. יעקב שלקח במרמה את הברכות מאחיו נאלץ לברוח לחרן. ועתה לאחר שחלפו שני עשורים שולח יעקב מלאכים לעשו על מנת לבדוק האם הוא עומד בכעסו או שמא הוא מסכים להתפייס עימו. המלאכים חוזרים ליעקב ובפיהם תשובה עמומה: "וַיָּשֻׁ֙בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר בָּ֤אנוּ אֶל־אָחִ֙יךָ֙ אֶל־עֵשָׂ֔ו וְגַם֙ הֹלֵ֣ךְ לִקְרָֽאתְךָ֔ וְאַרְבַּע־מֵא֥וֹת אִ֖ישׁ עִמּֽוֹ". מה פשר תשובתם זו של המלאכים? בדבר זה נחלקו המפרשים.

לדעת רש"י המלאכים אמרו ליעקב שעשו עומד בשנאתו ומבקש להורגו – "באנו אל אחיך אל עשו, שהיית אומר אחי הוא, אבל הוא נוהג עמך כעשו הרשע, עודנו בשנאתו".

הרשב"ם (נכדו של רש"י) לעומתו סבור כי המלאכים הודיעו ליעקב שעשו מבקש להתפייס עימו "באנו אל אחיך אל עשו – ומצאת חן בעיניו כאשר אמרת, וגם הנה הוא מתוך ששמח בביאתך ובאהבתו אותך, הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו לכבודך. זהו עיקר פשוטו. וכן גם הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו".

מחלוקת קוטבית זו בין הפרשנים מלמדת עד כמה עמומה תשובת המלאכים. ודבר זה מעורר בפני יעקב דילמה קשה כיצד ינהג? דומה כי יעקב עצמו התלבט בדבר ולפיכך הכין עצמו גם למלחמה כדעת רש"י:

וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ וַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת: וַיֹּ֕אמֶר אִם־יָב֥וֹא עֵשָׂ֛ו אֶל־הַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה:

וגם לפיוס כדעת הרשב"ם:

וַיִּקַּ֞ח מִן־הַבָּ֧א בְיָד֛וֹ מִנְחָ֖ה לְעֵשָׂ֥ו אָחִֽיו: עִזִּ֣ים מָאתַ֔יִם וּתְיָשִׁ֖ים עֶשְׂרִ֑ים רְחֵלִ֥ים מָאתַ֖יִם וְאֵילִ֥ים עֶשְׂרִֽים: גְּמַלִּ֧ים מֵינִיק֛וֹת וּבְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים פָּר֤וֹת אַרְבָּעִים֙ וּפָרִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה אֲתֹנֹ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַעְיָרִ֖ם עֲשָׂרָֽה: וַיִּתֵּן֙ בְּיַד־עֲבָדָ֔יו עֵ֥דֶר עֵ֖דֶר לְבַדּ֑וֹ וַ֤יֹּאמֶר אֶל־עֲבָדָיו֙ עִבְר֣וּ לְפָנַ֔י וְרֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶר וּבֵ֥ין עֵֽדֶר: וַיְצַ֥ו אֶת־הָרִאשׁ֖וֹן לֵאמֹ֑ר כִּ֣י יִֽפְגָשְׁךָ֞ עֵשָׂ֣ו אָחִ֗י וּשְׁאֵֽלְךָ֙ לֵאמֹ֔ר לְמִי־אַ֙תָּה֙ וְאָ֣נָה תֵלֵ֔ךְ וּלְמִ֖י אֵ֥לֶּה לְפָנֶֽיךָ: וְאָֽמַרְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיַעֲקֹ֔ב מִנְחָ֥ה הִוא֙ שְׁלוּחָ֔ה לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו וְהִנֵּ֥ה גַם־ה֖וּא אַחֲרֵֽינוּ: וַיְצַ֞ו גַּ֣ם אֶת־הַשֵּׁנִ֗י גַּ֚ם אֶת־הַשְּׁלִישִׁ֔י גַּ֚ם אֶת־כָּל־הַהֹ֣לְכִ֔ים אַחֲרֵ֥י הָעֲדָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר כַּדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תְּדַבְּר֣וּן אֶל־עֵשָׂ֔ו בְּמֹצַאֲכֶ֖ם אֹתֽוֹ: וַאֲמַרְתֶּ֕ם גַּ֗ם הִנֵּ֛ה עַבְדְּךָ֥ יַעֲקֹ֖ב אַחֲרֵ֑ינוּ כִּֽי־אָמַ֞ר אֲכַפְּרָ֣ה פָנָ֗יו בַּמִּנְחָה֙ הַהֹלֶ֣כֶת לְפָנָ֔י וְאַחֲרֵי־כֵן֙ אֶרְאֶ֣ה פָנָ֔יו אוּלַ֖י יִשָּׂ֥א פָנָֽי:

ואולם בנקודה מסויימת נדרש יעקב להכריע. לאחר כל ההכנות נערך יעקב למפגש עצמו: "וְה֖וּא עָבַ֣ר לִפְנֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֤חוּ אַ֙רְצָה֙ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים עַד־גִּשְׁתּ֖וֹ עַד־אָחִֽיו:" יעקב עוזב את כל חייליו וניגש לבדו לעשו. כשהוא חשוף ופגיע משתחווה יעקב לעשו ומהמר על אהבתו. מה גרם ליעקב להכריע בדרך זו?

דומה כי מילת המפתח הינה לקראתך (וְגַם֙ הֹלֵ֣ךְ לִקְרָֽאתְךָ֔). יעקב מבין כי העמימות המאפיינת את תשובת המלאכים שנשלחו לעשו אינה נובעת מספק בזיהוי כוונתו של עשו אלא מכך שעשו עצמו טרם הכריע לאן מועדות פניו! המלאכים אומרים ליעקב כי עשו טרם הכריע האם פניו למלחמה או לשלום. ובמה הדבר תלוי? אין הדבר תלוי אלא בו. בדרך שבא יבא הוא לקראת עשו יבא עשו לקראתו. אם יעקב יתכונן למלחמה עשו אף הוא יבוא למלחמה. אם יעקב יתכונן לפיוס עשו אף הוא יתפייס עימו.

רגע זה בסיפור המפגש מתואר בתורה בקיצור רב: וַיָּ֨רָץ עֵשָׂ֤ו לִקְרָאתוֹ֙. יעקב משתחווה לאחיו שבע פעמים ועשו רץ. האם עשו רץ כדי להילחם ביעקב או שהוא רץ מתוך געגוע ומבקש את אהבתו. זמן זה נדמה כנצח עבור יעקב הנושא את עיניו במתח רב. ואולם התורה רומזת כי יעקב יכול לפענח מרוצה זו. עשו רץ לקראתו. יעקב יכול לפענח ריצה זו בהתאם לדברי המלאכים: וְגַם֙ הֹלֵ֣ךְ לִקְרָֽאתְךָ֔. ואחר שהוא ביקש להתפייס עם עשו מובטח הוא שגם עשו יתפייס עימו – "וַֽיְחַבְּקֵ֔הוּ וַיִּפֹּ֥ל עַל־צַוָּארָ֖ו וַיִּשָּׁקֵ֑הוּ וַיִּבְכּֽוּ".

כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם.

הרב אופיר סעדון, עו"ד