עצתו של יוסף לפרעה

פרעה חולם שני חלומות ואינו יודע את פשרם. לפיכך קורא פרעה ליוסף ומספר לו את חלומותיו על מנת שיוסף יפתור אותם. וכך מספר פרעה ליוסף:

וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת בְּרִיא֥וֹת בָּשָׂ֖ר וִיפֹ֣ת תֹּ֑אַר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ: וְהִנֵּ֞ה שֶֽׁבַע־פָּ֤רוֹת אֲחֵרוֹת֙ עֹל֣וֹת אַחֲרֵיהֶ֔ן דַּלּ֨וֹת וְרָע֥וֹת תֹּ֛אַר מְאֹ֖ד וְרַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר לֹֽא־רָאִ֧יתִי כָהֵ֛נָּה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָרֹֽעַ: וַתֹּאכַ֙לְנָה֙ הַפָּר֔וֹת הָרַקּ֖וֹת וְהָרָע֑וֹת אֵ֣ת שֶׁ֧בַע הַפָּר֛וֹת הָרִאשֹׁנ֖וֹת הַבְּרִיאֹֽת: וַתָּבֹ֣אנָה אֶל־קִרְבֶּ֗נָה וְלֹ֤א נוֹדַע֙ כִּי־בָ֣אוּ אֶל־קִרְבֶּ֔נָה וּמַרְאֵיהֶ֣ן רַ֔ע כַּאֲשֶׁ֖ר בַּתְּחִלָּ֑ה וָאִיקָֽץ:

וָאֵ֖רֶא בַּחֲלֹמִ֑י וְהִנֵּ֣ה׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹלֹ֛ת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד מְלֵאֹ֥ת וְטֹבֽוֹת: וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים צְנֻמ֥וֹת דַּקּ֖וֹת שְׁדֻפ֣וֹת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽם: וַתִּבְלַ֙עְןָ֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקֹּ֔ת אֵ֛ת שֶׁ֥בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֖ים הַטֹּב֑וֹת וָֽאֹמַר֙ אֶל־הַֽחַרְטֻמִּ֔ים וְאֵ֥ין מַגִּ֖יד לִֽי:

פתרונו של יוסף לשני חלומותיו של פרעה פשוט. שבע הפרות הבריאות ושבע השיבולים המלאות מסמלות שבע שני שבע. שבע הפרות הרעות ושבע השיבולים הדקות מסמלות שבע שני רעב. את אשר האלוהים עושה הראה את פרעה.

לכאורה, צריך היה יוסף לרדת כעת מן הבמה. ואולם יוסף מציע לפרעה להתכונן בימי השבע לימי הרעב. עצתו זו של יוסף אמנם טובה ואף מתבקשת אך הרמב"ן כבר הקשה: "וכי ליועץ המלך נתנוהו?" ועוד יש להקשות האם עצתו זו של יוסף אינה שומטת את הקרקע מתחת פתרון החלום? כזכור, תיאור החלום לא היה מותנה אלא מוחלט: "וְכִלָּ֥ה הָרָעָ֖ב אֶת־הָאָֽרֶץ". לפיכך צריך היה יוסף לחשוש שאם תתקבל עצתו תוכחש נבואתו! (נזכיר בקצרה כי מסיבה זו ממש סרב יונה הנביא לקרא את הקריאה עוד ארבעים יום נינוה נהפכת, שמא אנשי נינווה יחזרו בתשובה ותוכחש נבואתו).

על מנת להשיב על שאלות זו נעמוד על הבחנה חשובה בין תיאור פרעה את שני החלומות: בתיאור החלום הראשון אומר פרעה כי הפרות הרעות בלעו את הפרות הבריאות ולא נודע כי באו אל קירבנה. רש"י מסביר כי בליעה זו משמעותה שכחת השבע בימי הרעב. וכמו שאומר יוסף במפורש: וְ֠קָמוּ שֶׁ֨בַע שְׁנֵ֤י רָעָב֙ אַחֲרֵיהֶ֔ן וְנִשְׁכַּ֥ח כָּל־הַשָּׂבָ֖ע בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם: בתיאור פרעה את החלום השני נמנע פרעה מלומר כי לאחר בליעת השיבולים הדקות את השיבולים המלאות לא יוודע דבר הבליעה. העדרו של תיאור הבליעה מלמד כי לחלום השני מסר שונה מן החלום הראשון. החלום השני מלמד כי הרעב לא ישכיח את השבע.

יוסף, הרגיש להבדל זה, מציע לפרעה פתרון שונה לשני החלומות:

הפתרון הראשון אותו מציע יוסף מתאר את העתיד באופן דטרמינסטי קודר: וְלֹֽא־יִוָּדַ֤ע הַשָּׂבָע֙ בָּאָ֔רֶץ מִפְּנֵ֛י הָרָעָ֥ב הַה֖וּא אַחֲרֵי־כֵ֑ן כִּֽי־כָבֵ֥ד ה֖וּא מְאֹֽד: פתרון זה עולה בקנה אחד עם תיאור החלום הראשון. חלום הפרות.

העצה אותה מציע יוסף לפרעה לאחר פתרון זה הינה, למעשה, פתרון נוסף לחלומו של פרעה. בהתאם לעצה זו יחמש פרעה את הארץ בשנות השבע וכך תנצל הארץ בשנות הרעב: וְהָיָ֨ה הָאֹ֤כֶל לְפִקָּדוֹן֙ לָאָ֔רֶץ לְשֶׁ֙בַע֙ שְׁנֵ֣י הָרָעָ֔ב. פתרון זה עולה כמובן בקנה אחד תיאור החלום השני. חלום השיבולים.

ההבדל בין השני הפתרונות הינו כמובן בעל משמעות רבה. בפתרון הראשון נאמר: וְכִלָּ֥ה הָרָעָ֖ב אֶת־הָאָֽרֶץ: שבע שני הרעב יביאו לאובדנה של ארץ מצרים. בפתרון השני נאמר: וְלֹֽא־תִכָּרֵ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּרָעָֽב. יוסף מציג, איפוא, לפרעה שני פתרונות ופרעה נדרש לבחור בין שני פתרונות אלה.

אמנם יש להקשות על פירוש זו והלא יוסף אמר לפרעה: "חלום פרעה אחד הוא". כיצד, איפוא, ניתן לטעון כי שני החלומות שונים?

תשובת הדבר עולה מתוך השוואה בין הפסוק המתאר את שבע הפרות הטובות ושבע השיבולים הטובות לבין הפסוק המתאר את שבע הפרות הרקות ואת שבע השיבולים הריקות:

יוסף עורך מחדש את שני חלומותיו של פרעה. במקום להתייחס לפרות הטובות ולפרות הרעות כיחידה אחת יוסף מתייחס לפרות הטובות ולשיבולים הטובות כיחידה אחת. ביחס ליחידה זו אומר יוסף חלום פרעה אחד הוא. לאחר מכן מתייחס יוסף לפרות הרקות ולשיבולים הריקות. ביחס ליחידה זו לא אומר יוסף חלום פרעה אחד הוא.

יוסף אומר חלום פרעה אחד הוא ביחס לשנות השבע בלבד. ביחס לשנות הרעב יוסף אינו אומר חלום פרעה אחד הוא. וכל כך למה? הואיל ושנות השבע יהיו אותן שנות שבע בשני החלומות. לעומת זאת שנות הרעב שונות בשני החלומות. לפי החלום הראשון הרעב יכלה את הארץ. לפי החלום השני הרעב לא יכלה את הארץ בזכות עצתו של יוסף.

הרב אופיר סעדון, עו"ד