וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רְא֛וּ קָרָ֥א יְקֹוָ֖ק בְּשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה: וַיְמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחָכְמָ֛ה בִּתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכָל־מְלָאכָֽה: וְלַחְשֹׁ֖ב מַֽחֲשָׁבֹ֑ת לַעֲשֹׂ֛ת בַּזָּהָ֥ב וּבַכֶּ֖סֶף וּבַנְּחֹֽשֶׁת:
בין התיאורים הרבים הנזכרים ביחס לבצלאל בולט מאד הביטוי: "ולחשוב מחשבות". מהן אותן מחשבות בהן התברך בצלאל בן אורי? רש"י מחבר ביטוי זה לביטוי מעשה חושב הנזכרת באריגת יריעות המשכן: "לחשוב מחשבת – אריגת מעשה חושב". ומהי אותה אריגת מעשה חושב? ממשיך רש"י ומסביר כי המדובר באריגה ייחודית של הכרובים על גבי יריעות המשכן:
כרבים מעשה חשב – כרובים היו מצויירין בהם באריגתן, ולא ברקימה שהוא מעשה מחט, אלא באריגה בשני כותלים, פרצוף אחד מכאן ופרצוף אחד מכאן, ארי מצד זה ונשר מצד זה, וכמו שאורגין חגורות של משי, שקורין בלעז פיישי"ש [רצועות]:
הציורים השונים משני צידי היריעות לא נעשו באמצעות ריקמה על גבי היריעות אלא באמצעות אריגת היריעות. שזירת החוטים ביריעות נעשתה באופן בו מצד אחד נראה אריה ומצד שני נשר. ודוק, אין המדובר בציורים שונים על גבי היריעות אלא ביריעות עצמן שהיו נראות מצד אחד באופן זה ומצד שני באופן אחר. היריעה עצמה סבלה את שני הציורים גם יחד.
ציורים שונים אלה הנעשים מתוך היריעות עצמן מסמלים את המורכבות המחשבתית שנדרשה מבצלאל. לא ראיה חד מימדית אלא ראיה מורכבת. ראיה המסוגלת לראות את שני הצדדים בעת ובעונה אחת.
לימים תבוא מורכבות זו לידי ביטוי במחלוקתם של שני בתי ההוראה בישראל:
אמר רבי אבא אמר שמואל שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו יצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלהים חיים הן והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי בית שמאי ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן. (עירובין יג:)
מחלוקתם של בית הלל ובית שמאי היתה מחלוקת נוקבת. ולמרות זאת יצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלוהים חיים. בת קול זו מעידה על המורכבות הקיימת בתורה. צדקתם של בית הלל אינה שוללת את צדקתם של בית שמאי. צדקתם של בית שמאי אינה שוללת את צדקתם של בית הלל.
בברייתא ישנן שתי גרסאות לתיאור שבחם של בית הלל: שהיו שונים דברי בית שמאי עם דבריהם ושהיו מקדימים דברי בית שמאי לדבריהם. הקדמת דברי בית שמאי לדבריהם מלמדת כמובן על הענווה הגדולה שהיתה להם לבית הלל ועל נכונותם ללמוד קודם את דעתם של בית הלל שמא טעו בלימודם (פלורליזם חלש). ואכן במספר מקומות למדנו שהודו בית הלל לבית שמאי וחזרו להורות כדברי בית שמאי. ואולם מהי משמעות הביטוי: "ושונים דברי בית שמאי עם דבריהם"? נראה הדבר כי ביטוי זה מלמד על נכונותם של בית הלל להכיר בתפיסה מורכבת. בית הלל הכירו בקיומה של מציאות מורכבת בה יש מקום לכמה אמיתות ולאו דווקא לאמת אחת. נכונותם של בית הלל לשנות את דברי בית שמאי עם דבריהם מלמדת כמובן על הכרתם של בית הלל בקיומן של דעות נוספות אשר גם להן יש מקום ויש להכיר בחשיבותן (פלורליזם חזק).
דוגמא נפלאה הממחישה עקרון זה באה לידי ביטוי במחלוקתם המפורסמת של בית הלל עם בית שמאי כיצד יש לשיר לכלה שאינה נאה ואינה חסודה. לדעת בית שמאי יש לשיר לכלה כמות שהיא שהרי מדבר שקר תרחק. לדעת בית הלל יש לשיר לכלה שהיא נאה וחסודה שהרי גדול השלום. ההכרה בחשיבות השלום אינה גורעת כמובן מההכרה בחשיבות האמת. העדפת השלום על פני האמת אינה שוללת את כמובן את קיומה של האמת כערך.
הרב אופיר סעדון, עו"ד
