פרשת השבוע: מקץ / הרב אופיר סעדון, עו"ד

ירא פרעה איש נבון וחכם

פרעה חולם שני חלומות ואינו יודע את פשרם. לפיכך קורא פרעה ליוסף ומספר לו את חלומותיו על מנת שיוסף יפתור אותם. וכך מספר פרעה ליוסף:

וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל־הַיְאֹֽר: וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת בְּרִיא֥וֹת בָּשָׂ֖ר וִיפֹ֣ת תֹּ֑אַר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ: וְהִנֵּ֞ה שֶֽׁבַע־פָּ֤רוֹת אֲחֵרוֹת֙ עֹל֣וֹת אַחֲרֵיהֶ֔ן דַּלּ֨וֹת וְרָע֥וֹת תֹּ֛אַר מְאֹ֖ד וְרַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר לֹֽא־רָאִ֧יתִי כָהֵ֛נָּה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָרֹֽעַ: וַתֹּאכַ֙לְנָה֙ הַפָּר֔וֹת הָרַקּ֖וֹת וְהָרָע֑וֹת אֵ֣ת שֶׁ֧בַע הַפָּר֛וֹת הָרִאשֹׁנ֖וֹת הַבְּרִיאֹֽת: וַתָּבֹ֣אנָה אֶל־קִרְבֶּ֗נָה וְלֹ֤א נוֹדַע֙ כִּי־בָ֣אוּ אֶל־קִרְבֶּ֔נָה וּמַרְאֵיהֶ֣ן רַ֔ע כַּאֲשֶׁ֖ר בַּתְּחִלָּ֑ה וָאִיקָֽץ:

וָאֵ֖רֶא בַּחֲלֹמִ֑י וְהִנֵּ֣ה׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹלֹ֛ת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד מְלֵאֹ֥ת וְטֹבֽוֹת: וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים צְנֻמ֥וֹת דַּקּ֖וֹת שְׁדֻפ֣וֹת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽם: וַתִּבְלַ֙עְןָ֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקֹּ֔ת אֵ֛ת שֶׁ֥בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֖ים הַטֹּב֑וֹת וָֽאֹמַר֙ אֶל־הַֽחַרְטֻמִּ֔ים וְאֵ֥ין מַגִּ֖יד לִֽי:

פתרונו של יוסף לשני חלומותיו של פרעה פשוט. שבע הפרות הבריאות ושבע השיבולים המלאות מסמלות שבע שני שבע. שבע הפרות הרעות ושבע השיבולים הדקות מסמלות שבע שני רעב. את אשר האלוהים עושה הראה את פרעה.

לכאורה, צריך היה יוסף לרדת כעת מן הבמה. ואולם יוסף מציע לפרעה למנות איש נבון וחכם על מנת להתכונן בימי השבע לימי הרעב. עצתו זו של יוסף אמנם טובה ואף מתבקשת אך הרמב"ן כבר הקשה: "וכי ליועץ המלך נתנוהו?" ועוד יש להקשות האם עצתו זו של יוסף אינה שומטת את הקרקע מתחת פתרון החלום? כזכור, תיאור החלום לא היה מותנה אלא מוחלט: "וְכִלָּ֥ה הָרָעָ֖ב אֶת־הָאָֽרֶץ". לפיכך צריך היה יוסף לחשוש שאם תתקבל עצתו תוכחש נבואתו! (נזכיר בקצרה כי מסיבה זו ממש סרב יונה הנביא לקרא את הקריאה עוד ארבעים יום נינוה נהפכת, שמא אנשי נינווה יחזרו בתשובה ותוכחש נבואתו).

על מנת להשיב על שאלות אלה נעמוד על שתי הבחנות בין שני חלומותיו על פרעה:

ההבחנה הראשונה – בחלום הראשון פרעה הינו חלק מן החלום. החלום מתחיל בתיאורו של פרעה העומד על היאור. בחלום השני פרעה נעדר מן החלום. פרעה משקיף על החלום מבלי שהוא נוכח בו.

ההבחנה השניה – בחלום הראשון נאמר כי הפרות הרעות אכלו את הפרות הבריאות ולא נודע כי באו אל קירבנה. רש"י מסביר כי אכילה זו משמעותה שכחת השבע בימי הרעב. וכמו שאומר יוסף: וְ֠קָמוּ שֶׁ֨בַע שְׁנֵ֤י רָעָב֙ אַחֲרֵיהֶ֔ן וְנִשְׁכַּ֥ח כָּל־הַשָּׂבָ֖ע בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם. בחלום השני השיבולים הדקות בולעות את השיבולים הטובות (במקום לאכול). הפועל לבלוע מחליף את הפועל לאכול ולא נאמר על השיבולים הטובות "ולא נודע כי באו אל קירבנה". אדרבא מהשוואה בין החלומות נראה כי השיבולים הדקות התעבו כתוצאה מבליעת השיבולים המלאות.

לאור הבדלים אלה נציע כי הפתרון הראשון אותו מציע יוסף הינו פתרון החלום הראשון. העצה אותה מציע יוסף לאחר מכן אינה עצה עצמאית אלא היא פתרון החלום השני!

יוסף פותח בפתרון החלום הראשון באופן דטרמיניסטי וקודר. וְלֹֽא־יִוָּדַ֤ע הַשָּׂבָע֙ בָּאָ֔רֶץ מִפְּנֵ֛י הָרָעָ֥ב הַה֖וּא אַחֲרֵי־כֵ֑ן כִּֽי־כָבֵ֥ד ה֖וּא מְאֹֽד: פתרון זה עולה כמובן בקנה אחד עם תיאור החלום הראשון: הרעב "יאכל" את השבע ולא יוותר מן השבע דבר.

העצה אותה מציע יוסף לפרעה, לאחר פתרון החלום הראשון, מהווה פתרון של החלום השני. בהתאם לעצה זו יחמש פרעה את הארץ בשנות השבע וכך תנצל הארץ בשנות הרעב: וְהָיָ֨ה הָאֹ֤כֶל לְפִקָּדוֹן֙ לָאָ֔רֶץ לְשֶׁ֙בַע֙ שְׁנֵ֣י הָרָעָ֔ב. פתרון זה עולה בקנה אחד עם תיאור החלום השני. השיבולים הדקות אמנם יבלעו את השיבולים הטובות אך הן לא יעלמו. הן יהיו לפקדון לשבע שני הרעב.

המסקנה הנגזרת משני הפתרונות הינה כמובן שונה בתכלית ויש בה כדי להסביר את השינוי הגדול בדבריו של יוסף. המסקנה הראשונה של יוסף: "וְכִלָּ֥ה הָרָעָ֖ב אֶת־הָאָֽרֶץ" נאמרה במסגרת החלום הראשון. המסקנה השניה של יוסף: "וְלֹֽא־תִכָּרֵ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּרָעָֽב." נאמרה במסגרת החלום השני.

שני החלומות אותם פותר יוסף לפרעה הינם למעשה שני תרחישים אפשריים ביחס לעתידה של מצרים. על פרעה מוטלת האחריות לבחור ביניהם ובכך להכריע האם הרעב יכלה את הארץ או שמצרים תנצל ולא תכרת ברעב. ובמה הדבר תלוי?

דומה כי ההבדל השני בין החלומות מלמד את פרעה כי עליו לפנות את הבמה ליוסף על מנת להציל את מצרים. כאמור לעיל בחלום הראשון, הנושא מסר של ייאוש, פרעה הינו חלק מן החלום. בחלום השני, הנושא מסר של תקווה, פרעה נעדר מן החלום. דבר זה מלמד את פרעה כי עליו להעביר את השרביט ליוסף. ואכן פרעה מבין את המסר וממנה את יוסף לתפקיד הרם והחשוב:

וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אוֹתְךָ֖ אֶת־כָּל־זֹ֑את אֵין־נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ: אַתָּה֙ תִּהְיֶ֣ה עַל־בֵּיתִ֔י וְעַל־פִּ֖יךָ יִשַּׁ֣ק כָּל־עַמִּ֑י רַ֥ק הַכִּסֵּ֖א אֶגְדַּ֥ל מִמֶּֽךָּ: וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף רְאֵה֙ נָתַ֣תִּי אֹֽתְךָ֔ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

האמנם שני חלומות?

אמנם יש להקשות על דברנו אלה והלא יוסף אמר לפרעה: "חלום פרעה אחד הוא". כיצד, איפוא, ניתן לטעון כי שני החלומות שונים?

תשובת הדבר היא כי יוסף אומר חלום פרעה אחד הוא רק ביחס לשנות השבע. ביחס לשנות הרעב יוסף מבחין היטב בין שני החלומות:

יוסף עורך מחדש את שני חלומותיו של פרעה. במקום להתייחס לפרות הטובות ולפרות הרעות כיחידה אחת יוסף מתייחס לפרות הטובות ולשיבולים הטובות כיחידה אחת. ביחס ליחידה זו אומר יוסף חלום פרעה אחד הוא. לאחר מכן מתייחס יוסף לפרות הרקות ולשיבולים הריקות. ביחס ליחידה זו לא אומר יוסף חלום פרעה אחד הוא.

יוסף אומר חלום פרעה אחד הוא ביחס לשנות השבע בלבד. ביחס לשנות הרעב יוסף אינו אומר חלום פרעה אחד הוא. וכל כך למה? הואיל ושנות השבע יהיו אותן שנות שבע בשני החלומות. לעומת זאת שנות הרעב שונות בשני החלומות. לפי החלום הראשון הרעב יכלה את הארץ. לפי החלום השני הרעב לא יכלה את הארץ בזכות עצתו של יוסף ובזכות מינויו של יוסף לנגיד על ארץ מצרים.

הרב אופיר סעדון, עו"ד