קידום זכויות האדם של חולה הנפש, ההגנה על זכויותיו המשפטיות והשאיפה להרחיבן עומדים בלב חזונה של הוועדה. קשת הנושאים מקיפה את המשפט האזרחי והפלילי גם יחד, והיא כוללת בין היתר: כשרות מהותית ודיונית, הגנת אי שפיות, אשפוז כפוי והערכת מסוכנות (סיכון), כשרות משפטית להתקשר בחוזה או לערוך צוואה, אחריות חוזית ונזיקית של הלוקה בנפשו, פתרונות שיקומיים. במציאות שבה נשתרשה סטיגמה אכזרית אודות פגועי הנפש ועניינם נדחק לשולי תשומת הלב הציבורית, פועלת הוועדה לשם שכלול מיומנויות מקצועיות של עורך הדין בבואו לרתום את הכלים המשפטיים למען המתמודדים. הגברת הנוכחות של עורכי הדין בחיי חולי הנפש עשויה לתרום להגשמת זכויותיהם והיא נועדה לחולל תמורות איכותיות במצבם. נקודת המוצא: כל צעד לשיפור חיי החולה ושילובו בקהילה מטיב עם החברה בכללותה. יעדים אלה מציבים בפני חברי הוועדה אתגר מקצועי, שהוא גם מבחן חברתי, אנושי וערכי. עבודת הוועדה מושתתת על ההכרה כי עבודה יעילה במאבק על זכויות חולה הנפש מחייבת שיתוף פעולה בין עורך הדין לבין הפסיכיאטר, ולשם כך הכרחי לבנות שיח מקצועי מתקדם ואיכותי ביניהם. בהתחשב בפערים התהומיים שבין עולם המשפט ובין עולם הפסיכיאטריה ובמתח המובנה ביניהם, נחוצה בניית "שפה שלישית", שפה גישורית-דיאלוגית, שמתחשבת בשתי השפות השונות, של המודל המשפטי ושל המודל הפסיכיאטרי. בקדנציה זו נוסף לוועדה תחום הפסיכולוגיה ועם הרחבת תחום עיסוקה של הוועדה בבריאות הנפש מתוכנן לבחון את יחסי הגומלין בין שלושת הקודקדים הללו.