פרשת השבוע: ברכת האילנות / הרב אופיר סעדון, עו"ד

היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים מברך: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם;"

ברכת האילנות מבקשת מאיתנו לעצור קמעא במרוץ החיים ולהביט על הטבע היפה שהקב"ה ברא עבורנו. החיים הינם מעין טיפוס על ההר. הטיפוס מייגע וקשה. על אף הקושי שבטיפוס אנו נדרשים לעצור וליהנות מן היופי וההדר הקיימים בעולם.

הרמב"ם, בהלכות יסודי התורה, מלמד אותנו כי ההסתכלות על הטבע מסייעת לנו להתקרב לקב"ה:

"והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול.

לפני כשלושים שנה, בהיותי תלמיד בישיבת נתיב מאיר בירושלים, התארח בישיבה הרב חנן פורת זצ"ל. הרב חנן פורת לימד את דברי הרמב"ם ולאחר מכן הקשה בדבר היחס בינם לבין דברי המשנה באבות:

"רבי שמעון אומר המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו"

מן המשנה עולה כי החיבור לטבע מהווה ביטול תורה ולפיכך העושה כן מתחייב בנפשו. לאור דברי הרמב"ם לפיהם באמצעות הטבע האדם יכול להתקרב לה' נשאלת השאלה מדוע דנה המשנה את האומר מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה לכף חובה?

הרב חנן פורת הציע שתי תשובות לשאלה זו.

התשובה הראשונה נאמרה על ידו משמו של הבעל שם טוב. לדעת הבעל שם טוב יש לקרא את הביטוי "מתחייב בנפשו" האמור במשנה באופן מליצי: הרי זה מוסיף חיוב בנפשו. כלומר האדם האומר מה נאה אילן זה עושה טוב לנפשו.

הסבר זה, אף שהוא תואם את רוח החסידות, הינו, כמובן, קשה ומנוגד לפשטות המשנה. לשון המשנה "מתחייב בנפשו" אינה משתמעת לשני פנים ומשמעותה שלילית.

תשובה נוספת הציע הרב חנן פורת משמו של הרב צבי יהודה הכהן קוק (בנו של הראי"ה קוק). לדעת הרב צבי יהודה הכהן קוק הנימה השלילית במשנה אינה מתייחסת לעצם אמירת "מה נאה אילן זה" אלא על כך שהוא רואה בחיבור אל הטבע, אל העולם הזה, הפסקה ממשנתו!

הרב צבי יהודה הכהן קוק הסביר כי ההתבוננות סביב אמורה להיות חלק מתורתו של האדם. תורתו של האדם אינה מסתיימת בקירות בית המדרש. הלומד בבית המדרש נדרש לראות את הטבע, הנמצא מחוץ לבית המדרש, ממש כשם שהוא לומד את הוויות אביי ורבא. ואם אין הוא עושה כן, תורתו אינה שלמה והוא מתחייב בנפשו.

ברוח דבריו ותורתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק נוסיף ונאמר כי בימים אלה מצֻווה כל מי שרואה עצמו בן תורה, לפתוח את דלתות בית המדרש, לצאת אל אחיו, לראות בסבלותם ולשאת עמם בעול. וכלשון הרמב"ם: "ואיזו היא מלחמת מצוה זו מלחמת שבעה עממים ומלחמת עמלק ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם" ואם ננהג כדברי הרמב"ם נזכה ונוסיף חיוב בנפשנו.

הרב אופיר סעדון, עו"ד